מבוא — מדוע הערת אזהרה היא הכלי הראשון להגנה על רוכש דירה עסקת מקרקעין בישראל אינה מסתיימת בחתימה על חוזה ובתשלום התמורה. עד למועד רישום הזכויות על שם הרוכש בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו), הרוכש חשוף לסיכונים מהותיים: עסקה נוגדת שיבצע המוכר עם צד שלישי, עיקול שיוטל על הנכס לטובת נושי המוכר, או הליכי חדלות פירעון של המוכר. הכלי המשפטי המרכזי המגן על הרוכש בתקופת הביניים שבין חתימת ההסכם להשלמת הרישום, הוא רישום הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. מאמר זה סוקר את

מבוא הסדרי נאמנות נפוצים בעסקאות מקרקעין — בין כאמצעי להחזקת זכויות עבור נהנה, בין לצורכי תכנון העברה בין-דורית, ובין כביטחון מסחרי בליווי עסקה. ואולם, מקום שבו הנאמנות מחזיקה "זכות במקרקעין" כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, ההיבט המיסויי הופך מורכב במיוחד: השאלה אם עצם הקניית הנכס לנאמן מהווה "מכירה" החייבת במס שבח ובמס רכישה הטרידה את הפרקטיקה שנים רבות, עד שהוכרעה בבית המשפט העליון בהלכת גליס. מאמר זה סוקר את המסגרת הנורמטיבית, את עמדת רשות המסים כפי ש

מבוא – מהי הרעת תנאים ולמה זה רלוונטי לכל עובד? הרעת תנאים בעבודה היא מצב שבו המעסיק משנה לרעה את תנאי העבודה של העובד באופן מהותי. הדין הישראלי מכיר במצב כזה — סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, קובע כי עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו רואים אותו כמפוטר לעניין זכאותו לפיצויי פיטורים מלאים. זה כלי משפטי חשוב שמאפשר לעובד שלא לוותר על זכויותיו גם כשהוא יוזם את ההתפטרות, אך השימוש בו מחייב זהירות והקפדה על כללים ברורים. מה נחשב להרעה מוחשית בתנאים? החוק אינו מג