הרעת תנאים בעבודה – מתי אפשר להתפטר ולקבל פיצויים
מבוא – מהי הרעת תנאים ולמה זה רלוונטי לכל עובד? הרעת תנאים בעבודה היא מצב שבו המעסיק משנה לרעה את תנאי העבודה של העובד באופן מהותי. הדין הישראלי מכיר במצב כזה — סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, קובע כי עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו רואים אותו כמפוטר לעניין זכאותו לפיצויי פיטורים מלאים. זה כלי משפטי חשוב שמאפשר לעובד שלא לוותר על זכויותיו גם כשהוא יוזם את ההתפטרות, אך השימוש בו מחייב זהירות והקפדה על כללים ברורים. מה נחשב להרעה מוחשית בתנאים? החוק אינו מג
זכויות עובדים בסיום העסקה – מדריך מקיף לפיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות
מבוא – למה חשוב להכיר את הזכויות לפני סיום העבודה? סיום יחסי העסקה הוא תמיד רגע משמעותי בחייו של כל עובד. בין אם מדובר בפיטורין ובין אם בהתפטרות, לעובד עומדות זכויות רבות שהדין הישראלי מעניק לו. הכרת זכויות אלו חיונית, שכן רבים הם העובדים שמפסידים סכומים משמעותיים, ולעיתים אף מוותרים על זכויות המגיעות להם לפי חוק. מאמר זה סוקר את הזכויות העיקריות שכל עובד צריך להכיר בעת סיום יחסי העבודה. פיצויי פיטורים – הזכות הבסיסית עובד שהשלים שנה לפחות אצל מעסיקו זכאי לפיצויי פיטורים מכוח
שימוע לפני פיטורין
מבוא – מהו שימוע לפני פיטורין ולמה הוא כה חשוב? שימוע לפני פיטורין הוא הליך שנקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה בישראל כזכות יסוד של כל עובד. בניגוד למה שרבים חושבים, חובת השימוע אינה מעוגנת בחוק ספציפי אלא התפתחה לאורך השנים בפסיקה, והפכה לדרישה מחייבת החלה על כל מעסיק ועל כל סוגי הפיטורין — בין אם מדובר בפיטורין מחמת צמצומים, בשל תפקוד לקוי, או מכל סיבה אחרת. מטרת השימוע היא לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו בטרם תתקבל ההחלטה הסופית על סיום העסקתו, ולהבטיח שההחלטה לא נעשתה מראש ללא שק
תכנון מס במקרקעין 2026: העברה ללא תמורה וכלל השליש – המדריך המלא
מבוא – למה תכנון מס במקרקעין חשוב יותר מתמיד בשנת 2026? שנת 2026 מביאה עמה שינויים מהותיים בתחום מיסוי המקרקעין בישראל. בין היתר, הוארכה הוראת השעה המטילה מס רכישה מוגבר בשיעור 8% עד 10% על רכישת דירה נוספת שאינה דירה יחידה, הוקפאו מדרגות מס הרכישה עד תחילת 2028, והורחבה תחולת מס היסף כך שיחול גם על שבח ממכירת דירות השקעה בשיעור מצטבר של עד 5%. במציאות זו, תכנון מס חכם ולגיטימי הוא לא מותרות – הוא הכרח. אחד הכלים האפקטיביים ביותר שהדין הישראלי מעמיד לרשות בעלי נכסים הוא השילו
הסכם חיים משותפים לעומת הסכם ממון — ההבדלים המרכזיים ומה מתאים לכם
מבוא זוגות רבים בישראל — נשואים וידועים בציבור כאחד — מבקשים להבין מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים? התשובה אינה פשוטה, שכן שני ההסכמים חולקים מטרה הנראית על פניה דומה — להסדיר את יחסי הרכוש בין בני הזוג — אך הם שונים מהותית בהיקפם, בתוקפם המשפטי, בדרישות הפרוצדורליות ובמי שרשאי לעשות שימוש בכל אחד מהם. מאמר זה מבהיר את ההבדלים, בוחן את יתרונות וחסרונות כל הסכם, ומסייע לכם להבין מהי הדרך הנכונה עבורכם. הסכם ממון — מהו ומה הוא מסדיר הסכם ממון מוגדר בחוק יחסי ממון בין
ידועים בציבור וזכויות ירושה: המצב המשפטי המעודכן
מבוא מעמד "הידועים בציבור" מוכר בחוק הישראלי כמי שחיים חיי משפחה יחד מבלי להינשא. סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, יוצר "מעין צוואה" ומעניק לידוע/ת בציבור זכות ירושה כאילו היו נשואים. אולם, זכות זו אינה אוטומטית – עליה להיות מוכחת בפני בית המשפט, והפסיקה עיצבה לאורך השנים מבחנים ברורים לכך. תנאי הזכאות לפי סעיף 55 לחוק הירושה סעיף 55 לחוק הירושה קובע: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים

