top of page

מסלולים חלופיים לרכישת חברה – החלפת מניות, סעיפים 350–351 והצעת רכש

  • 5 במרץ 2016
  • זמן קריאה 3 דקות

מיזוג סטטוטורי הוא המסלול היחיד המשיג הקניה אוטומטית של כלל הנכסים והחיובים וחיסול ללא פירוק. אך הוא אינו המסלול היחיד – ולעיתים אף אינו האפשרי. הבחירה בין המסלולים היא ההחלטה המבנית החשובה ביותר בעסקה.

המסלול

המקור

מתי מתאים

מיזוג סטטוטורי

סעיפים 314–327 לחוק החברות

כאשר רוצים ישות אחת בסוף התהליך, והקניה אוטומטית של הכול. חסרון: קליטת חבויות בלתי ידועות.

רכישת מניות

דין החוזים; סעיפים 328/336 בחברה ציבורית

הפשוט ביותר תפעולית – החברה הנרכשת ממשיכה להתקיים כישות בת. החבויות נשארות בתוכה.

רכישת נכסים או פעילות

דין החוזים; מס לפי סעיף 104

כאשר רוצים לקנות את הפעילות ולהשאיר את החבויות מאחור. דורש העברה נפרדת של כל נכס, הסכם והיתר – ולעיתים הסכמות של צדדים שלישיים.

מיזוג בהחלפת מניות

סעיף 103כ לפקודת מס הכנסה

שתי החברות ממשיכות להתקיים; הרוכשת הופכת לחברת אם.

מיזוג באישור בית משפט

סעיפים 350 + 351 לחוק החברות

הסדר סולבנטי מורכב, שדורש כפיית פשרה על נושים או בעלי מניות מתנגדים.

מיזוג בדרך של החלפת מניות

תרשים מיזוג בדרך של החלפת מניות – מצב לפני ואחרי, שתי החברות ממשיכות להתקיים והקולטת מחזיקה 70% לפחות
תרשים – מיזוג בדרך של החלפת מניות. הקולטת נדרשת להחזיק לפחות 70% מכל אחת מהזכויות בנעברת, לפי סעיף 103כ לאחר תיקון 279.

מיזוג כלכלי שבו בעלי המניות מחליפים ידיים ומתמזגים באופן ששתי החברות ממשיכות להתקיים – בשונה ממיזוג סטטוטורי, שבו חברה אחת חדלה מלהתקיים. בעלי המניות בחברה הנעברת מעבירים את זכויותיהם לחברה הקולטת, ובתמורה מקבלים מניות בקולטת; החברה הנעברת הופכת לחברת בת.

עדכון מהותי – מ־1.5.2025 (תיקון 279)

שני שינויים שמי שעבד לפי המצב הקודם חייב להכיר: (א) שיעור ההחזקה הנדרש הופחת מ־80% ל־70% מכל אחת מהזכויות בחברה הנעברת; (ב) בוטלה הדרישה לאישור המנהל מראש במיזוג בדרך של החלפת מניות – למעט כאשר החברה הקולטת היא חברה זרה. חלף האישור המוקדם, נדרש דיווח לפי סעיף 103יט. בתקופה הנדרשת אין לרדת מ־51% מהזכויות בנעברת (סעיף 103כ(ב)).

מיזוג באישור בית משפט – והתיקון של טעות נפוצה

עד שנת 2000 היה זה ההליך המקובל: כינוס אסיפות נושים ואסיפות בעלי מניות, שבסופו ניתן צו מיזוג בידי בית המשפט. ההליך התבצע לפי סימן ג׳ לפרק י׳ לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 – סעיפים 233–236 (״פשרה והסדר״), שבוטלו עם חקיקת חוק החברות.

שימו לב: לא ״סעיף 352״

מקורות רבים – לרבות חומרי הדרכה שהיו נפוצים בעבר – מציינים שמיזוג באישור בית משפט נעשה ״לפי סעיף 352 לחוק החברות״. זו טעות. סעיף 352 לחוק החברות עוסק בסעדים על הפרת זכות המוקנית לבעל מניה, ואין לו כל קשר למיזוג. המסלול הנכון הוא סעיף 350 (הוראות כלליות בעניין פשרה או הסדר) בצירוף סעיף 351 (״שינוי מבנה ומיזוג״), שבסימן ד׳ לפרק השלישי לחלק התשיעי.

סעיף 351 הוא ההוראה האופרטיבית: הוכח לבית המשפט שהפשרה או ההסדר הוצעו לשם תוכנית בדבר שינוי מבנה של חברה או מיזוגן של חברות, ושלפי התוכנית יש להעביר מפעל או נכסים מהחברה המעבירה לחברה הנעברת – רשאי בית המשפט להורות על העברת המפעל, הנכסים או החיובים כולם או מקצתם, על הקצאת מניות או ניירות ערך אחרים בחברה הנעברת, על המשך הליכים משפטיים תלויים ועומדים, ועל חיסול החברה המעבירה ללא פירוק.

ההבדל התחיקתי מפרק המיזוג הוא מהותי: בסעיף 351 ההעברה היא ״כולם או מקצתם״ ובשיקול דעת בית המשפט – בעוד שבסעיף 323 ההעברה היא של כלל הנכסים והחיובים, אוטומטית. הרוב הנדרש שונה גם הוא: לפי סעיף 350(ט), בכל אסיפת סוג בנפרד נדרשת הסכמת רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים, שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה.

מסלול סולבנטי בלבד – לאחר חוק חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, צמצם את סעיף 350 בשני מהלכים. ראשית, נוספה לגוף סעיף 350(א) הסתייגות מפורשת המוציאה מתחולתו פשרה או הסדר ״שאינם הסדר חוב כהגדרתו בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או תכנית לשיקום כלכלי כהגדרתה בסעיף 4 לחוק האמור״. שנית, סימן ב׳ כולו – פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה, ובכלל זה מסלול הקפאת ההליכים לפי חוק החברות – בוטל. המשמעות המעשית: סעיפים 350–351 הם כיום מסלול להסדרים סולבנטיים, ובראשם הסדרי מיזוג ושינוי מבנה. חברה בקשיים אינה הולכת לשם אלא לחוק חדלות פירעון.

רכישת חברה ציבורית – הצעת רכש מיוחדת ומלאה

שני מסלולים נוספים באותו חלק שמיני, שהם חלופה ישירה למיזוג ברכישת חברה ציבורית:

סעיף 328 – הצעת רכש מיוחדת. זהו מסלול חובה ולא בחירה: בחברה ציבורית לא תבוצע רכישה שכתוצאה ממנה ייהפך אדם לבעל דבוקת שליטה אם אין בחברה בעל דבוקת שליטה, וכן לא תבוצע רכישה שכתוצאה ממנה יעלה שיעור החזקותיו של הרוכש מעל 45% מזכויות ההצבעה, אם אין אדם אחר המחזיק למעלה מ־45% – אלא בדרך של הצעת רכש. קיימים פטורים בסעיף 328(ב), ובראשם הקצאה פרטית שאושרה באסיפה כללית למטרה זו. סעיף 329 מוסיף חובת חוות דעת דירקטוריון.

סעיף 336 – הצעת רכש מלאה. מסלול היציאה: לא ירכוש אדם מניות של חברה ציבורית כך שלאחר הרכישה תהיה לו החזקה של למעלה מ־90% ממניות החברה או מסוג המניות, אלא בדרך של הצעת רכש לכלל המניות שתתקבל לפי הוראות הפרק. זה המסלול להשגת 100% ולמחיקה מהמסחר.

המסקנה המעשית: ברכישת שליטה בחברה ציבורית, סעיף 328 עשוי להיות כפוי ולא ״חלופה נבחרת״; להשגת 100%, סעיף 336 הוא החלופה הישירה למיזוג. אך רק מיזוג לפי 314–327 משיג הקניה אוטומטית של כלל הנכסים והחיובים וחיסול ללא פירוק.

תגובות


מאמרים אחרונים

 כל הזכויות שמורות לעו"ד אדי ארבילי                              מדיניות פרטיות

bottom of page