ידועים בציבור וזכויות ירושה: המצב המשפטי המעודכן
- 27 במרץ
- זמן קריאה 3 דקות
מבוא
מעמד "הידועים בציבור" מוכר בחוק הישראלי כמי שחיים חיי משפחה יחד מבלי להינשא. סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, יוצר "מעין צוואה" ומעניק לידוע/ת בציבור זכות ירושה כאילו היו נשואים. אולם, זכות זו אינה אוטומטית – עליה להיות מוכחת בפני בית המשפט, והפסיקה עיצבה לאורך השנים מבחנים ברורים לכך.
תנאי הזכאות לפי סעיף 55 לחוק הירושה
סעיף 55 לחוק הירושה קובע: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש." ארבעה תנאים מצטברים נדרשים: קיום חיי משפחה; משק בית משותף; העדר נישואין לזה לזו ולאדם אחר; והעדר צוואה השוללת את הזכות. הכרה בידועים בציבור מקנה בפועל את אותן זכויות ירושה שהיו מגיעות לבן/בת זוג נשוי/ה על פי דין.
פסיקת בית המשפט העליון – המבחנים שנקבעו
בית המשפט העליון הניח את היסודות הדוקטרינריים בע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון, פ"ד מג(1) 431, 424, בקובעו: "מקום שבו מערכת היחסים בין שניים היא כשל בני זוג נשואים, אזי צומחת זכות לכל אחד מבני הזוג לרשת את בן הזוג השני מכוח הדין, חרף העדרו של קשר נישואין פורמאלי ביניהם." עיקרון זה מהווה את עמוד השדרה של כל הדוקטרינה. בנוסף, בע"א 79/83 היועמ"ש נ' שוקרון, נקבע כי הבחינה תיעשה מנקודת מבט סובייקטיבית – כיצד הצדדים עצמם ראו את טיב הקשר. השאלה אינה רק הנראות החיצונית, אלא כיצד חוו בני הזוג את מערכת היחסים ביניהם פנימית.
בית המשפט הדגיש כי אין מתכונת אחת קבועה, ובת"ע (חי) 4834-11-08 עזבון המנוחה נ' פלוני נקבע כי "תתכנה גרסאות שונות ומגוונות של חיי משפחה ומשק בית משותף" – כל מקרה נבחן לפי מאפייניו הייחודיים. עם זאת, הפסיקה מנתה מספר מאפייני ליבה שנדרשים ככלל: היבט אינטימי (יחסי אישות), היבט אמוציונלי, כוונת קביעות וקשירת גורל, וניהול כלכלי משותף של יחידת מגורים – כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה ולא ממניעים כלכליים בלבד.
דרישת הסמיכות לפטירה
עיקרון מרכזי שנקבע בפסיקה הוא כי קיום התנאים הנדרשים חייב להיות מוכח ביחס ליום הפטירה עצמו, או לתקופה הסמוכה לפניה. בע"א 818/75 עזבון ברוניסלבה נ' מרגלית נקבע במפורש: "ואין די בקשר שהיה בין בני הזוג בזמן כלשהו בעבר אך חדל להתקיים בסמוך לפטירה." המשמעות המעשית היא שבני זוג שנפרדו לפני הפטירה – גם אם חיו יחד שנים רבות – לא יזכו בזכות הירושה לפי סעיף 55. כך גם אם אחד התנאים הפסיק להתקיים בסמוך לפטירה, יש לבחון את ההקשר הכולל ואת הסיבות לכך.
פסק דין עדכני: ת"ע 20528-03-15 א.א. נ' י.ח. ואח'
בשנת 2018 דן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בפני כב' השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט, בתביעתו של אדם לרשת את המנוחה כידוע בציבור לפי סעיף 55. התובע טען כי חי עם המנוחה כבני זוג במשך שנים, כולל מגורים לסירוגין, טיפול משותף במשק הבית, ליווי צמוד לאורך מחלתה, ובהצגתו בפני הצוות הרפואי כ"בן זוגה" ו"איש הקשר" שלה. בית המשפט בחן את קיום מאפייני הליבה של מערכת יחסי ידועים בציבור: היבט אינטימי ויחסי אישות, היבט אמוציונלי, כוונת קביעות וקשירת גורל, והיבט כלכלי. פסק הדין מדגיש כי בית המשפט בוחן את מכלול הראיות ואת נסיבות כל מקרה לגופו, תוך שמירת משנה זהירות ביחס לעמדת המנוחה שאינה יכולה עוד להעיד.
כיצד להגן על זכויותיך – צעדים מעשיים
מי שמנהל/ת חיי שיתוף עם בן/בת זוג מבלי להינשא, מומלץ לנקוט צעדים פרואקטיביים. הפתרון הוודאי והפשוט ביותר הוא עריכת צוואה מפורשת המעניקה לבן/בת הזוג את החלק הרצוי מהעיזבון – צוואה מייתרת את הצורך בהוכחת מעמד ידועים בציבור. בנוסף, מומלץ לשמור ראיות על אופי הקשר: מסמכים משותפים, חשבונות בנק משותפים, תמונות, תכתובות רלוונטיות, עדויות מהסביבה הקרובה, ומסמכים רפואיים שבהם הוצגתם כבני זוג. כדאי לערוך הצהרת ידועים בציבור משותפת, אם כי אין לה תוקף חוקי עצמאי מלא. לבסוף, ייעוץ משפטי מוקדם חיוני לבחינת ההשלכות הנוספות – על דירת המגורים, החסכונות, הפנסיה ועוד.
סיכום
סעיף 55 לחוק הירושה מהווה כלי הגנה משמעותי לבני זוג החיים יחד ללא נישואין. הפסיקה, מפסקי הדין העקרוניים של בית המשפט העליון ועד לפסקי הדין העדכניים של בתי המשפט לענייני משפחה, עיצבה מערכת מבחנים ברורה: יחסים כשל זוג נשוי, בחינה סובייקטיבית, גמישות במתכונת החיים, וסמיכות לפטירה. הזכות אינה אוטומטית – על בן הזוג הנשאר להוכיח את קיום כל התנאים בפני בית המשפט. לפיכך, ייעוץ משפטי מוקדם וצוואה ברורה הם הדרך הטובה ביותר להבטיח שרצונות הצדדים יכובדו.
מאמר מאת עו"ד אדי ארבילי
אין באמור משום יעוץ משפטי וכל מקרה צריך להיבחן לגופו


תגובות